תביעה בגין פגיעה מינית, הטרדה מינית ואונס

לצערנו תופעות ההטרדה המינית והאונס הפכו לחזון נפרץ בחברה שלנו. למרות שתופעת ההטרדות המיניות רווחת מאוד, שיעור נמוך מאוד מקרב קורבנות הטרדות מיניות מתלוננים במשטרה, ונדירים עוד יותר המקרים שמוגשת תביעה אזרחית לקבלת פיצויים על הנזקים שנגרמו להם. לצד ההליך הפלילי שמתחיל כאשר המתלוננת פונה למשטרה, חשוב להבין שלנפגעות אונס והטרדה מינית קיימת גם אפשרות לתביעה אזרחית.

לצד ההליך הפלילי המתחיל עם תלונת הקורבן, כיום ניכרת גם מגמה בחקיקה האזרחית ובפסיקת ביהמ"ש המבטאת צורך ונכונות של המחוקק ומערכת המשפט לסייע לנפגעים בעבירות מיניות ולהגן עליהם. אחת הפלטפורמות העיקריות שקיימות להתמודדות עם עבירות מיניות הוא החוק למניעת הטרדה מינית. החוק אוסר ביצוע שורה של פעולות שונות שמהוות עבירות מין והטרדה מינית. כך למשל החוק מגדיר שגם הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני והתייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או מיניותו של אדם מהוות הטרדה מינית.

בגין העבירות המנויות בחוק נקבע אחריות פלילית שדינה מאסר וגם אחריות נזיקית. בהתבסס על האחריות הנזיקית, לקורבנות קיימת האפשרות לתבוע פיצוי כספי במסגרת תביעה אזרחית. התביעה האזרחית נגד המטריד יכולה להתנהל ללא קשר להליך הפלילי, ואף אם המטריד לא הורשע בהליך הפלילי, אך ברור כי הוכחת התביעה האזרחית עשויה להיות קלה יותר לאחר שכבר הוכחה אשמת התוקף בפלילים.

במקביל לעונש המאסר שביהמ"ש מטיל על התוקף בהליך הפלילי, יש בסמכותו להטיל על התוקף גם תשלום פיצויים לקורבן. חשוב לדעת שגם במקרים בהם ביהמ"ש מימש סמכות זו ופסק לקורבן פיצויים בהליך הפלילי, אין הכרעה זו שוללת או מייתרת את התביעה האזרחית שעשויה לעמוד לקורבן. עניינם של הפיצויים בהליך הפלילי הוא לשלב את קורבן העבירה בהליך הפלילי ולהדגיש את סלידת ביהמ"ש מהתנהלות התוקף, אבל הם בוודאי לא מחליפים את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לקורבן.

חשיבות ההליך האזרחי

עבור הקורבן הליך האזרחי טומן בחובו יתרון בכך שהוא מאפשר לו להיות צד למאבק המשפטי ולעמוד על זכויותיו. בעוד שבהליך הפלילי הקורבן אינו חלק ממהלך ניהול התביעה, כך שלעיתים קרובות הוא אפילו אינו יודע את ההתפתחויות במשפט, בהליך האזרחי הקורבן הוא צד בהליך ויש לו את היכולת לשלוט ולנהל את התביעה. בהליך זה הקורבן עשוי להשיג פיצויים בגין כאב וסבל ובגין עוגמת הנפש שנגרמו לו, ולעיתים ביהמ"ש מבטא את סלידתו ושאט הנפש שלו מהאירוע גם באמצעות פסיקת "פיצויים עונשיים" ללא קשר לנזק של התובע.

תביעה כנגד צד שלישי כגון בית הספר או המעסיק

לצד תביעת התוקף או המטריד, קורבן הפגיעה המינית זכאי להגיש תביעת נזיקין גם כנגד גורם שלישי שתקף אותן, כגון מעביד או בית הספר. בתביעה זו הטענה היא כי לצד השלישי הייתה אחריות שילוחית לנקוט בכלל הפעולות הנדרשות על מנת למנוע את הפגיעה בקורבן. אם הצד השלישי התרשל בכך שלא מנע את הפגיעה בקורבן למרות שהיה ביכולתו למנוע את המעשה, או שהצד השלישי לא פיקח בצורה נאותה על הפוגע ויכול היה לעשות זאת הוא יצר בכך למעשה קרקע פורה לתקיפה ומכאן שהוא נושא באחריות לה. כך למשל כאשר הטרדות מיניות מתקיימות בין כותלי בית הספר ניתן בוודאי לתבוע את בית הספר, וכאשר ההטרדות המיניות מתקיימות בעבודה ניתן לתבוע את המעסיק.

הטרדה מינית במסגרת העבודה

מחקרים בארץ מראים כי יותר ממחצית מהנשים הוטרדו מינית בחייהן, ואחוזים לא מבוטלים מההטרדות מתרחשים במקום העבודה, כך למשל עולה גם מן בפרשיות שהסעירו את המדינה לאחרונה, פרשת נשיא המדינה ושר המשפטים. תופעת ההטרדה המינית אינה פוחתת עם כניסתן של נשים רבות יותר למעגל העבודה, וגם לא עם תפיסת עמדות בכירות ע"י נשים. למרבה הצער פעמים רבות המתלוננת נתקלת בהתנהגות בלתי ראויה של המעסיק, כמו פיטורים, איומים מוסווים, או מפורשים ולחצים שונים.

החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר למעסיק לטפל במקרה של הטרדה מינית ולהפסיקו. אם המעסיק אינו מטפל כראוי החוק מציע סעד לנפגעת לא רק נגד המטריד, אלא גם נגד המעסיק בתביעה אזרחית, במידה ולא עשה די כדי למנוע את המקרה.

על המעביד חלה החובה לנקוט באמצעים שיבטיחו סביבת עבודה בטוחה ככל שניתן, ועליו לטפל בכל תלונה בנושא זה. כך למשל על המעביד לדאוג לפרסם מעל לוחות המודעות תקנון שיביא לידיעת העובדים את עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות ויפורטו דרכי הגשת התלונות והטיפול בהן. כאשר המעביד לא נקט את האמצעים הנאותים לצורך מניעת הטרדה מינית והטיפול יעיל בה הוא יהיה אחראי להטרדה המינית או להתנכלות שביצע עובד שלו במסגרת יחסי העבודה, וניתן יהיה לתבוע גם אותו בתביעה אזרחית בשל כך.

חשוב לדעת שכאשר הפגיעה היא במסגרת העבודה הרי מדובר בתאונת עבודה וניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולקבל תגמולים וזכויות כפי שמגיעות לכל עובד אחר שנפגע בעבודה. עוד יש לדעת כי אם ההטרדה נעשתה במסגרת השרות הצבאי תביעה להכרה במסגרת חוק הנכים תגמולים ושיקום.

חשוב להבין את הדרכים המשפטיות שעומדות לרשות הקורבן ובני משפחתו. לצד ההליך הפלילי, קיים גם ההליך האזרחי לקבלת פיצויים מהתוקף. הפיצוי הכספי שיתקבל בתביעה האזרחית עשוי לסייע לקורבן לשקם את עצמו בתקופה שאינו עובד ולהוות מימון לצורות הטיפול השונות הנדרשות הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי.

 

עו"ד ענת קאופמן (כהן) ושות' הינו משרד עורכי דין מומחה, ובעל ניסיון רב שנים בליווי משפטי וניהול הליכים אל מול מוסדות שונים, חברות הביטוח ועורכי דינם.

זקוקים לעורך דין נזיקין? – תן לנו להילחם למענך!